 הוצאת תרשיש, 1945 |
 מהדורה משנת 1962 |
 מהדורה משנת 1979 |
הספר "ישראל והעמים" על ארבעת כרכיו יצא לאור בשנים 1945/8 כספר לימוד לבתי הספר היסודיים. מהדורה חדשה של הספר, ( 3 כרכים) בשתוף משה הרשקו יצאה ב-1962. התאמה לתכנית הלימודים של משרד החינוך הביאה לעידכון נוסף של הספר הפעם בשיתוף הפרופ' צבי בכרך במהדורה חדשה שיצאה ב- 1978 הספר על מהדורותיו נלמד במשך עשרות שנים בבתי הספר היסודיים בעיקר באלה של החינוך הדתי.
מסורת ומשבר
 הוצאת מוסד ביאליק, 1958 |
|
|
ספר זה מתאר את חיי החברה היהודית בדורות שלפני החסידות וההשכלה ובזמן הסמוך לתנועות אלו בפולין, ליטא וארצות גרמניה. לנגד עינינו עוברים חיי הדורות ההם, יחסם לסביבה הנוצרית, ארגון הקהילות, סדרי המשפט, קשרי משפחה, דרכי-חינוך, ועוד. הספר נבדל משאר ספרים העוסקים באותה תקופה, בגישתו הסוציולוגית. התיאורים הכלולים בו לא באו לשם עצמם אלא לשם הבהרת הבעיות, שהחברה היהודית נתלבטה בהן בארצות גלותה. והרי הניתוח הסוציולוגי לא בא ללמד על התקופה הנדונה בלבד ; מן הנאמר כאן יש להקיש על המבנה והמוסדות של החברה המסורתית לדורותיה. המחבר, שהוא פרופסור לתולדות החברה והחינוך של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, העלה במחקר היסטורי מקורי זה את המתח בין "מסורת" ל"משבר", שהיה נטוי על הדורות ההם ושעדיין לא כלה גם מעולמנו היהודי בזמן הזה.
אנגלית
צרפתית
בין יהודים לגויים
|
|
 מהדורה חדשה 1999 |
עמוקה התהום שהיתה רובצת בימי הביניים בין היהודים לבין שכניהם הנוצרים, כתהום המבדילה בין שתי הדתות שלהם, בין בעיקרי האמונה בין במצוות המעשיות. ואף על פי כן היו שתי העדות יושבות זו בצד זו ומסתייעות זו בזו בענייני כלכלה וכדומה. כיצד עלה בידן דבר זה ובאיזו מידה עלה? והרי היהודים היו נתונים ללחץ ולאונס ולרדיפות. מה היו אפוא הכוחות שסייעו להם ליהודים להחזיק באמונתם ולמסור נפשם עליה? על שאלות אלה וכיוצא בהן, שהן-הן עיקרה של שאלת קיום העדה היהודית בגלותה, בא להשיב הספר "בין יהודים לגויים". המחבר, פרופ' יעקב כ"ץ, שכבר בספרו "מסורת ומשבר" הבליט את ראייתו הסוציולוגית בתולדות ישראל, משתמש כאן בשיטתו זו גם לגבי הבעיה המרכזית של קיום העדה היהודית בימי גלותה. הוא עוקב אחר גלגולי הצורה שביחסי יהודים וגויים במשך הדורות, מגיע לתקופת המפנה בימי מנדלסון, ומסיים בניתוח תשובותיהם של חברי הסנהדרין בפאריס על שאלותיו של נאפוליאון בעניין יחס היהודים לבני ארצם ולמדינתם בתנאים החדשים. כך יעמוד הקורא בספר זה לא רק על שורשי הבעיה של "יהודים וגויים" במובנם ההיסטורי, אלא ילמד גם על המבוכה הגדולה שלתוכה נקלע העם היהודי עם ראשיתם של הזמנים החדשים.
בונים חופשים ויהודים
הוצאת מוסד ביאליק, 1968
בונים חופשים ויהודים נחשדו בעיני אויביהם על קונספירציה נגד עמי העולם שבקרבם הם יושבים. מה פירנס חשדות אלה, ומה בכלל טיבה של תנועת הבונים החופשים, הנחשבת לארגון סתרים למחצה ? ומה היה היחס בין הבונים החופשים גופם ליהודים ? האם נתקבלו יהודים בלשכות הבונים החופשים ומה תפקיד מילאו בהן ? על שאלות אלה ורבות כיוצא בהן בא ספר זה להשיב. תשובות הספר מבוססות על מחקר של שנים ועל חומר הלקוח מספרות בלתי-נודעת ומארכיונים של הבונים החופשים עצמם. תוצאות המחקר מגלות עובדות רבות-עניין על שאיפת היהודים ממחצית המאה הי"ח והלאה להתקבל בלשכות הבונים החופשים ועל הקשיים שנתקלו בהם, בייחוד בגרמניה. הנושאים הגדולים של תולדות ישראל באירופה המודרנית, האמאנציפאציה, ההתבוללות, והאנטישמיות מתוסף להם כאן מימד חדש. אור חדש נזרע גם על תנועת הריפורמה הדתית בישראל, שרבים מיוזמיה ומנהיגיה היו חברים בלשכות ושאבו עידוד והשראה מתנועת המאסונים ומחוויית השתתפותם בה.
לאומיות יהודית
הוצאת הספריה הציונית, 1979
אסופה זו של מאמרים של פרופסור יעקב כ"ץ, מבכירי ההיסטוריונים היהודיים החיים עמנו, משקפת את הגותו ההיסטורית והחברתית על הלאומיות היהודית המודרנית ועל יחסה לדת ולמסורת. שלושת שערי הספר מציבים את תחומי דיוניו העיקריים בהבהרת צמיחתה, התפתחותה וייחודה של התנועה הלאומית היהודית : הרעיון הציוני במבחן התגשמותו הלכה למעשה, הדת והמסורת במבחן ההתגשמות של הציונות, והנפתולים של ההיסטוריוגרפיה היהודית החדשה ושל דרכי החקר של מדעי היהדות. מאמריו על מבשרי הציונות, נכסי-צאן-ברזל בספרות ההיסטורית הציונית, מובאים כנספח. המאמרים והמחקרים פורסמו במקומות שונים לאורך שנות-דור, מראשית שנות החמישים ועד הזמן האחרון. מפעלו ההיסטוריוגרפי של יעקב כ"ץ כלול בספריו "מסורת ומשבר", "בין יהודים לגויים" ו"בונים-חופשים ויהודים".
שנאת ישראל
בספר זה מלווה המחבר את עליית האנטישמיות המודרנית בארצות האמנציפציה, גרמניה, צרפת ואוסטריה-הונגריה שנראה היה כאילו שם עומדת שנאת ישראל העתיקה להיעלם יחד עם כל שרידי הבורות והבערות של ימי הביניים. כיצד ומדוע נכזבה תוחלת זן שטובי המשכילים, יהודים ושאינם יהודים, טיפחו אותם והאמינו בה? וכיצד הגיעו הדברים לבסוף להגברת השנאה שסופה היה החרמה והשמדה.
גוי של שבת
הלכה וקבלה
ריכארד ואגנר בסבך האנטישמיות
הוצאת מרכז זלמן שזר, 1986
שנאתו של ריכארד ואגנר ליהודים מוציאה אותו מכלל סתם אנטישמי בעטיו של התפקיד שדמותו מילאה בחיי אדולף היטלר ותנועת הנאצים, שעשו אותו מעין פטרון ומורה דרך במסע ההשמדה נגד היהודים. עקב הסתבכות היסטורית זו, נקבע יחסה של דעת הקהל השלטת בישראל אף כלפי המוסיקה של ואגנר, עד כדי החרמתה והרחקתה מאולמי הקונצרטים. ההיסטוריון אינו רשאי לדון מהתפתחות מאוחרת על שלבי מציאות מוקדמים. בהתאם לעיקרון זה בודק פרופסור יעקב כ"ץ את תופעת האנטישמיות של ואגנר במסגרת זמנה – תקופה שקדמה לעליית האנטישמיות המודרנית. ואגנר מתגלה כשונא ישראל ארסי גם בשעתו, אלא שאין מכאן תשובה על מידת השפעתו ואחריותו על מה שהתרחש לאחר זמנו. רק ידיעת העובדות ההיטוריות על פרטיהן ודיוקן מאפשרת להגיע לשיפוט אינטליגנטי אף בשאלת החרם על ואגנר, וידיעה זו מעניק ספרו של כ"ץ, שכבר הופיע בשלוש לשונות: גרמנית, אנגלית וצרפתית, ועתה הוא מוגש גם לקורא העברי.
היציאה מן הגטו
הוצאת עם עובד, 1986
יציאת היהודים מן הגטו משמעה עזיבת מסגרת הקיום הסגורה והמצומצמת בשולי החברה הכללית שבה היו נתונים מאז ימי-הבינים והיכללותם כיחידים וכקבוצות בחברה הסובבת. תהליך זה שעבר בבוא העת על העדה היהודית בכל מקום הימצאה פגע תחילה – בעשורים האחרונים של המאה הי"ח ובעשורים הראשונים של המאה הי"ט – בקהילות היהודיות שבמערב אירופה. את השלב המכריע הזה בתולדות ישראל על זעזועיו ותמורותיו הכלכליות, הדתיות והתרבותיות, אשר בלעדיו אי-אפשר להבין את בעיות קיומנו הלאומי בעולם המודרני, מתאר ומנתח בספרו זה פרופרסור יעקב כ"ץ – החוקר הנודע של ההיסטוריה הסוציאלית היהודית, שסלל דרך עצמאית בחקר תולדות ישראל בימי-הבינים והזמן החדש והעמיד תלמידים הרבה המשמשים בהוראה באוניברסיטאות בארץ ובחוץ-לארץ.
במו עיני
הוצאת כתר, 1989
באוטוביוגרפיה זו של אחד מגדולי ההיסטוריונים היהודים בדורנו מתהפכים היוצרות, כביכול. פרופסור יעקב כ"ץ, היסטוריון חוקר, פורש לפנינו את פרשת חייו ומציע אותה כתעודה של משקיף ועד ראייה לתקופה סוערת בתולדות ישראל והעמים, למן ערב מלחמת העולם הראשונה ועד הימים האלה. פרופסור יעקב כ"ץ, יליד כפר קטן בהונגריה, ראה בעיניו את המאבקים והתמורות שפקדו את החברה המסורתית הישנה. וכמו בחיבוריו ההיסטוריים כך גם בכותבו את סיפור חייו, אין הוא מציירם במבטו המרוחק של חכם שלאחר מעשה. הוא מצייר את תמונת חייו כהווייתה: חברה מסורתית בהונגריה; חינוך יהודי בחדר ובישיבה; רוחות חדשות המנשבות בעולם היהודי; יחסי יהודים וגויים; לבטיו והכרעתו של צעיר יהודי על זהותו האידיאולוגית ודרכו ביהדות. כדי להרחיב השכלה ודעת עשה הצעיר הציוני את דרכו מהונגריה לגרמניה. שם, כסטודנט העושה לפרנסתו כמורה בביתו של ד"ר יצחק ברויאר, מן האידיאולוגים של "אגודת ישראל", התוודע אל הקהילה היהודית ואל האורתודוקסיה האנטי-ציונית. עם עליית הנאציזם ולאחר שהות באנגליה עלה יעקב כ"ץ לישראל ועשה בה דרך קשה של קליטה, מחסור ואבדן. קרובי משפחתו נספו בשואה, אחיו נהרג במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט ובתו נספתה בהפצצה של המצרים על תל-אביב. פרופסור יעקב כ"ץ הגיע לפסגה האקדמית בהוראה ומחקר. הוא זכה להכרה כסולל דרך חדשה במחקר ההיסטורי, התעמת עם "האסכולה הירושלמית" וכיהן כרקטור האוניברסיטה העברית. במו עיני כתוב באיפוק ובחן השמורים להומור של בעליו. אין הוא מכסה על פרשיות אהבה, עימותים אינטלקטואליים ואקדמיים. לשורת חיבוריו הארוכה של פרופסור יעקב כ"ץ, שתורגמו ללשונות רבות, מצטרף עתה סיפורו האישי של חוקר גדול, יהודי שורשי וחכם בשנות גבורותיו שחווה את חוויות הדור וחי באינטנסיביות חיי דורות קודמים. ואלה וגם אלה מקופלים במשנתו.
תורגם לשפות:
ההלכה במיצר
הוצאת מאגנס, 1992
הלכה במיצר בוחן פרשיות מרכזיות שנצבו על דרך התהוותה של האורתודוקסיה בעת החדשה. המאמרים הכלולים בספר מצביעים על הקשיים של בעלי ההלכה משנשתנו הנתונים הפוליטיים, החברתיים והרוחניים במעבר מימי הביניים אל העת החדשה. במהלך שינויים אלה נשתנה מעמדה של העדה היהודית והיא קיפחה את אופיה כמדינה בזעיר אנפין, ובו בזמן איבדה ההלכה את מעמדה המחייב ורק מי שרצה נשמע מעתה להוראותיה. ההלכה במיצר מדגים את פרטי ההתמודדות של האורתודוקסיה עם המציאות המשתנה, החל בטקס ברית המילה ובוויכוחים על עצם קיומו ועל פרטיו השונים, המשך באופיים ובזמנם של השבתות והחגים ושל סדרי בית-הכנסת, וכלה בגישה האורתודוקסית בשאלות של סדרי החברה היהודית בעידן של תמורות. המסקנה העולה מן הדיונים היא, שאין לראות באורתודוקסיה המשך ישיר של היהדות בימי הביניים אלא יצירה היסטורית שהזמן גרמה.
הקרע שלא נתאחה
הוצאת מרכז זלמן שזר, 1994
עם פריצת גדרי המסורת בחברה היהודית בסוף המאה הי"ח ובתחילת המאה הי"ט, השלימו הקהילות על רבניהן עם נוכחות של פורצי גדר במסגרתן. ואולם, עם התגבשות הזרם הרפורמי בגרמניה, וגלגולו המתון המכונה "ניאולוגי" בהונגריה, חתרו האורתודוקסים המיליטנטים לפירוד ארגוני ביניהם ובין מתנגדיהם. מגמה זו נתקלה בהתנגדות פנימית וחיצונית כאחת. השלטונות לא הכירו אלא בדת יהודית אחת ותודעת אחדות הגורל היהודי פסלה אף היא את רעיון הפילוג. תמורות במעמד הדת במדינה ובחברה בתקופת הליברליזם החלישו את חישוקי העדה מבית ומחוץ. כך נפתח פתח למאבק עקשני ומר במוסדות המדינה ובציבוריות היהודית בין החותרים לפילוג ובין הדוגלים באחדות חרף הניגודים הדתיים. במוקד הספר "הקרע שלא נתאחה" עומד הקונגרס היהודי בהונגריה משנת 1869-1868, שבו אירע הפילוג בין האורתודוקסים ליריביהם. הפילוג הביא להקמת שני ארגונים ארציים נפרדים, שקיומם אך העמיק את הניגודים בין שני המחנות. הזירה השנייה של המאורעות המתוארים בספר היא גרמניה, ובמיוחד קהילת פרנקפורט, שבה ניהל הרב שמשון רפאל הירש מאבק על עצמאות עדתו, עדת ישורון האורתודוקסית. הספר מתאר את מהלך ההתרחשויות, שאינן חסרות אופי דרמטי ואף טרגי.
עת לחקור ועת להתבונן
הוצאת מרכז זלמן שזר, 1998
עת לחקור ועת להתבונן הוא ספרו האחרון של פרופסור יעקב כ"ץ ז"ל. המחבר שקד על כתיבתו בשנה האחרונה לחייו והשלים את המלאכה שבועות ספורים לפני מותו. מתחילה התכוון המחבר להגיב על התופעה הקרויה 'ההיסטוריונים החדשים', בפרט בשאלת יחסו של היישוב לשואה ובשאלת התהוותה של בעיית הפליטים הפלשתינאים. כמו כן ביקש להגיב על הערעור שיצא מקרבם על תקפותו של המחקר ההיסטורי כדיסציפלינה ביקורתית. ואולם, משהחל לעסוק בסוגיות אלה בחר להעמיד גירסה משלו במקום להיגרר לפולמוס.
עת לחקור ועת להתבונן עיקרו 'מסה היסטורית על דרכו של בית ישראל מאז צאתו מארצו ועד שובו אליה'. מסה זו מוקדשת להתבוננות מקיפה בתולדותיהן של קהילות ישראל שישבו בארצות הנוצרים מאז ראשיתם של ימי הביניים ועד לדורות האחרונים. התבוננות זו מתמקדת בגלגוליהן של שתי תופעות נמשכות והולכות: המתח שבין היהודים לבין האומות הנוצריות והחתירה של היהודים לשמר ולקיים את זהותם הקיבוצית. בשתי תופעות אלה נעוצים השורשים ההיסטוריים של השואה ושל הקמת מדינת ישראל. שני הפרקים האחרונים של החיבור עוסקים ב'שואה והיישוב בארץ ישראל' וב'מדינת ישראל – הישגיה ומחדליה'.
עת לחקור ועת להתבונן הוא בבחינת צוואה של אחד מגדולי ההיסטוריונים בדורנו, צוואה מחקרית ואקטואלית כאחד.