אסופה זו של מאמרים של פרופסור יעקב כ"ץ, מבכירי ההיסטוריונים היהודיים החיים עמנו, משקפת את הגותו ההיסטורית והחברתית על הלאומיות היהודית המודרנית ועל יחסה לדת ולמסורת. שלושת שערי הספר מציבים את תחומי דיוניו העיקריים בהבהרת צמיחתה, התפתחותה וייחודה של התנועה הלאומית היהודית : הרעיון הציוני במבחן התגשמותו הלכה למעשה, הדת והמסורת במבחן ההתגשמות של הציונות, והנפתולים של ההיסטוריוגרפיה היהודית החדשה ושל דרכי החקר של מדעי היהדות. מאמריו על מבשרי הציונות, נכסי-צאן-ברזל בספרות ההיסטורית הציונית, מובאים כנספח. המאמרים והמחקרים פורסמו במקומות שונים לאורך שנות-דור, מראשית שנות החמישים ועד הזמן האחרון. מפעלו ההיסטוריוגרפי של יעקב כ"ץ כלול בספריו "מסורת ומשבר", "בין יהודים לגויים" ו"בונים-חופשים ויהודים".

בספר זה מלווה פרופסור יעקב כ"ץ, מן האוניברסיטה העברית בירושלים, את עלית האנטישמיות המודרנית בארצות האמאנציפאציה, גרמניה, צרפת, ואוסטריה-הונגריה שנראה היה כאילו שם עומדת שנאת ישראל העתיקה להיעלם יחד עם כל שרידי הבורות והבערות של ימי הביניים. כיצד ומדוע נכזבה תוחלת זו שטובי המשכילים, יהודים ושאינם יהודים, טיפחו אותם והאמינו בה ? וכיצד הגיעו הדברים לבסוף להגברת השנאה שסופה היה החרמה והשמדה. על שאלות אלה שאינן חסרות ענין אף לגבי מעמד עם ישראל בהווה בא מחקר זה לענות. זאת לא על יסוד סברות ותיאוריות, כי אם תוך מעקב צמוד אחרי השתלשלות הדברים במשך מאתים שנה צעד אחרי צעד. תיאור דברים כהוויתם וניתוח מעמיק של משמעותם ממוזגים במחקר זה של אחד מותיקי ההיסטוריונים של ימינו.

בשם גוי של שבת מכונה בלשון העממית מי שאינו יהודי, שעושה לצורכי יהודי מלאכה האסורה לו בשבת ובחגי ישראל, על פי התורה והמסורה. ואולם לפי דין התלמוד, אף מלאכתו של נוכרי לא הותרה אלא בתנאים מסוימים. אלא שצורכי משק-הבית היהודי ומקורות הפרנסה שבגולה הניעו את הציבור להקל באיסורים מן הסוג הזה או לעקוף אותם. בעלי ההלכה הגאונים והפוסקים, ראשונים ואחרונים, נשאו ונתנו הרבה בשאלות הנוגעות לתחום זה, והיא הנותנת שבדבריהם משתקפים צדדים מצדדים שונים בחיי העדה במקום מושבותיה ולדורותיה. כן משתקפים בם לבטי בעלי ההלכה הנתונים בדילמה בין ההתחשבות בתנאי הקיום ההכרחיים לבין דאגם לשלמות המסורת.

יחסי הלכה וקבלה, תורת הנגלה והנסתר שביהדות מהווים רק נושא אחד של המחקרים ההיסטוריים המקובצים בספר זה. ההלכה הבתר-תלמודית נוגעת לתחומי חיי החברה היהודית השונים, יחס העדה היהודית לסביבתה הגוית, שלטון הקהילה בחיי היחיד והרבים, מעמד האשה במשפחה וכדומה. כן מושפעים מן ההלכה מאורעות היסטוריים כגון עמידת הציבור והיחיד מול גזירות של שמד וכן ההיענות להתעוררויות משיחיות לעת מצוא. כל התחומים האלה נמצאים נדונים במאמרים אלה. חידושו המיתודי של הספר הוא בנסיונו המוצלח לדובב את מקורות ההלכה כעדויות על תהליכים היסטוריים - סוציאליים ועל התרחשויות היסטוריות חד-פעמיות. הסיגנון המדויק והשוטף של המאמרים עושה עם זאת את העיון בספר למקור הנאה אסטתית.